פסק סופי בתיק ת"א 1123-95

ההליך והרקע העובדתי

1.         השתלשלות ההליך והרקע העובדתי תוארו בפירוט בפסק הדין החלקי שניתן ביום כז' בשבט התשס"ח (3 בפברואר 2008) (להלן - פסק הדין החלקי).

2.         אך אומר, בקצרה, כי ההליך התנהל בפני כב' השופטת שידלובסקי-אור, ובגדר ההליך בתחילתו, קוימו אך דיונים מקדמיים והוגשו חוות דעת של מומחים. מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר סילביו הופמן, שנתן שתי חוות דעת: האחת - לפני ביצוע תיקונים בדירות, ושניה - אחרי ביצוע תיקונים, שנעשו על פי ההסכמה והחלטת בית המשפט (ראו: הודעה על הסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט 2.11.98 והודעה על הסכמה לתיקונים בכלל ובדירות מסוימות ועל דיור חלופי בזמן התיקונים, מיום 12.11.2000).

3.         ביום 26.4.2004 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, שלפיהן יתנהל בפני הליך של גישור, והלכה למעשה - הליך של בוררות, בעילות התביעה, כאשר השופט המגשר/הבורר יפעל כמכריע על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט "והחלטתו תהיה מחייבת כהכרעת בורר בבוררות". ההכרעה תיעשה על פי הדין והפסיקה, והשופט - הבורר יחליט לפי שיקול דעתו לעניין היקף ההנמקה של החלטתו, אם בכלל. לעניין שטחי הדירות, יבקשו הצדדים מבית המשפט לאמץ את הכרעת השופט המגשר/הבורר, כהחלטה של בית המשפט, שתהא נתונה לערעור, כאילו מדובר בפסק דין רגיל. בעניין זה, הכרעת השופט המגשר/הבורר תהא מנומקת. אוסיף, כי הליך בוררות זה נעשה שלא על מנת לקבל שכר.

4.         אחר שנערך ביקור במקום ביום 22.12.04 (ראו דו"ח ביקור במקום), הוגשו מסמכים, ובאי כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם, תחילה במחלוקת הנוגעת לשטחי הדירות.

5.         ביום 30.10.2005 ניתנה החלטת השופט הבורר בשאלת שטחי הדירות (ראו החלטה מיום 30.10.05). בהחלטה תואר הרקע העובדתי, ואין צורך לשוב ולפרטו. סיכומה של ההחלטה, שטענת התובעים בעניין חסר בשטחי הדירות-נדחתה. ההחלטה פירטה את הנימוקים למסקנה האמורה. גם לא ראיתי להיזקק לטענת הנתבעות , לפיה שבעה משמונת התובעים ביצוע שינויים בדירותיהם ונעזרו לשם כך ביועצים ובאדריכלים להכנת תכניות השינויים, וכי יכלו, על נקלה, לבדוק את שטחי  הדירות, כבר באותו שלב. אמרתי בהחלטה, כי גם ללא טענה זו, די בנימוקים שפירטתי כדי להביא לדחיית טענות התובעים בעניין שטחי הדירות.

6.         כמוסכם, ההחלטה האמורה הועברה לשופטת שידלובסקי-אור לאישורה, וכך נעשה.

7.         ביום 23 בפברואר 2008, ניתן פסק דין חלקי בתובענה, על ידי השופט - הבורר, בעניינים אלה:

            א. איחורים במסירת הדירות.

            ב. הפיצוי בעד נזקים מוכחים במסירה (החלטה מיום 5.4.2006).

            ג. זהות הנתבעות.

            ד. הגדר בחלק המערבי של הבית.

8.         לעניין זהות הנתבעות, נדחתה הטענה.

9.         לעניין האיחור במסירת הדירות, קבעתי, כי ככלל יש להביא בחשבון תקופת האיחור במסירה את תקופת החסד, כפי שנקבע בהסכמים, ואין מקום להוסיף כל תקופה אחרת, או להפחית מתקופת החסד כל תקופת איחור.

10.        פסק הדין החלקי התייחס לאיחור במסירת הדירות לפי כל תובע בנפרד:

א. התובעים אלעד - בגין 5 חודשי איחור, בניכוי תקופת החסד - פיצוי של 4,500 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.93.

ב. התובעים אמויאל - בגין איחור של 6 חודשים - פיצוי בסכום של - 7,000 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית מיום 1.6.93.

ג. התובעים בראון - פיצוי של 7,500 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.93.